מכבי חיפה הצליחה לצרף את אחד הישראלים הבכירים בשוק, ומדובר ב"סופר החתמה" עבור המועדון. ברגע שהיא הבינה שהוא מוכן לחזור לישראל, במשך שבועיים היא ניהלה מולו מו"מ שנשמר בסודיות מוחלטת. השחקן עצמו גם שמח מההזדמנות להגיע למועדון גדול שיכול להיאבק על תארים.
בחיפה אמנם פתחו את העונה בצורה טובה מבחינת צבירת הנקודות, אבל גם הם מודעים לכך שמשחק ההגנה טעון שיפור. במועדון חיפשו דמות שתנהיג את משחק ההגנה לצד עומרי גלזר, וקיבלו את החבר שלו לקו האחורי בנבחרת ישראל.
מבחינה מקצועית, דסה יכול לשרת טוב את המערך שמכבי חיפה רוצה לשחק בו - 3-4-3, מערך שפחות התאים ליילה בטאי ולזוהר זסנו. הוא יכול לשחק גם בעמדת הבלם וגם את הקיצוני על הקו.
אם היו כאלה, בתקשורת הארצית והחיפאית, שגימדו את מכבי חיפה ואמרו שהיא לכל היותר תעשה פלייאוף עליון, החתמה כזאת, בתוספת הזרים האיכותיים שחתמו - נובאקוביץ', ברז'או, ברוניניו, ופתאום מסתכלים על הסגל של מכבי חיפה ואומרים שאפשר לקחת אליפות העונה.
מכבי חיפה עדיין צריכה להביא בינואר בלם במקום פדראו, אבל היא במקום אחר לגמרי מאיפה שהיא היתה בחודש יוני. הן מבחינת סגל והן מבחינת איכות. זו אמירה - אנחנו פה, לא ויתרנו על העונה הזו, יענקל'ה שחר פה, משקיע הרבה כסף. המהלך הזה מחזק את מכבי חיפה משמעותית, ועוצר את ב"ש ברגע האחרון מלהתחזק עוד יותר, וזה גם חלק חשוב.
לגבי איך שהקהל יקבל אותו - צריך לעשות הבדל בין שחקן שהוא שחקן בית במכבי ת"א לבין שחקן שהוא שיחק במכבי ת"א "על הדרך". אלי דסה גדל בבית"ר ירושלים, שיחק כמה עונות בבית"ר ירושלים ובמכבי ת"א ומאז שיחק באירופה.
לדעתי הקהל יאהב אותו מאוד, ולא רחוק היום שאני רואה אותו מקבל את סרט הקפטן במכבי חיפה. הוא הדמות הכי בכירה היום בסגל של מכבי חיפה מבחינת האיכות, המנהיגות והאופי. זה מתבקש.