מאז הניצחון הדרמטי בשבת על צ'ילה בשמינית הגמר, מתעסקים בברזיל בעיקר בדבר אחד: הבכיינים שלהם. לא רק שהם דומעים במהלך שירת ההמנון, אלא שהם בוכים גם לפני, במהלך ואחרי דו-קרב הפנדלים.
מצלמות הטלוויזיה קלטו חלק גדול משחקני נבחרת ברזיל מתקשים לעצור את הדמעות מרוב התרגשות באיצטדיון מינייראו בבלו הוריזונטה. הקפטן טיאגו סילבה ירד על ברכיו במהלך דו-קרב הפנדלים, וטמן את ראשו בדשא. הוא לא יכול היה לראות את הבעיטות. כשקם, הפנים שלו היו שטופות דמעות. ז'וליו סזאר, השוער, נתן נאום נרגש בן כמה דקות לטלוויזיה, כשלכל אורכו לא הפסיק לבכות.
החשש בברזיל הוא שהשחקנים מתקשים לעמוד בלחץ המופעל עליהם, כי ברור שהם מחויבים לזכות בגביע העולם. במשך שנים לא הפסיקו לספר להם שהם צריכים להיות אלה שימחקו את חרפת ההפסד לאורוגוואי ב-1950, אירוע שהתרחש לפני שההורים של רובם בכלל נולדו.
המאמן פיליפאו בהחלט מודאג. ביום שני הוא כינס פגישה עם שישה עיתונאים בכירים המקורבים אליו וביקש מהם, בין היתר, לנסות להפחית את הלחץ מהשחקנים. כאילו שזה אפשרי...
מה קורה להם? (gettyimages)
סקולארי מנסה לחזק (gettyimages)
השבוע ביקרה את השחקנים במחנה האימונים שלהם בטרזופוליס הפסיכולוגית של הנבחרת, ד"ר רג'ינה ברנדאו. הביקור היה מפתיע שכן לפני תחילת המונדיאל נמסר כי היא לא תבקר את השחקנים. אלא שאחרי הגעתה נמסר כי עד עתה הייתה עסוקה בעבודתה באוניברסיטה ורק כשהגיעה החופשה, התאפשר לה לבקר את חברי הסגל ולשוחח איתם. מקרה או לא, זה לא משנה. מה שבטוח הוא שהנושא מטריד את פיליפאו והצוות שלו לקראת רבע הגמר מול קולומביה.
בתקשורת הברזילאית הדעות חלוקות. כוכב העבר טוסטאו כתב בטורו ב"פוליה דה סאו פאולו": "איני חושב שזו בעיה שהשחקנים בוכים ושזה מעיד על חולשה כלשהי. להיפך. ברור שהפעם יש על הנבחרת יותר לחץ כי היא משחקת בבית, לכן טבעי שמדי פעם תהיה התפרצות רגשית. מה שכן, המאמן צריך להיכנס לפעולה בסיוע פסיכולוג".
לעומת זאת, במאמר מערכת בעיתון הספורט "לאנסה" הפצירו בכולם: "זה לא חיים או מוות. ברזיל, תירגעי!".
יתחשלו? (gettyimages)
הרבה תלוי בו (gettyimages)