סיפור מהאגדות

מי ששם את הכסף שלו לפני פתיחת הגביע העולמי בברזיל, שב-5 ביולי 2014, בשעה 23:00, קוסטה ריקה עדיין תהיה חלק מהמונדיאל, יכול להישען לאחור על הספה, לשים רגל על רגל, לחייך חיוך גדול ולספור את הכסף. גם עכשיו, רגע לפני שהנבחרת הצנועה מצפון-מרכז אמריקה פוגשת את הולנד, עדיין קשה להאמין.

קוסטה ריקה לא עשתה את זה בקושי, בערך, כמעט. היא עשתה את זה בדרך הכי מכובדת וראויה שיש. את בית המוות עם אנגליה, איטליה ואורוגוואי היא סיימה עם 7 נקודות, כשניצחונות על איטליה ואורוגוואי סידר לה מקום בשמינית הגמר כבר אחרי שני מחזורים. גם את 16 האחרונות צלחו בריאן רואיז וחבריו בזכות דו-קרב פנדלים מול יוון, והנה, מבלי שמישהו האמין, הם במרחק 3 ניצחונות מתואר היסטורי.

אבל קוסטה ריקה היא לא הראשונה שמגיעה לגביע העולמי צנועה וחוזרת ממנו גדולה. סינדרלה הייתה, ותמיד תהיה. ניסינו למצוא את חמש הסינדרלות הגדולות ביותר בתולדות המונדיאל. מסכימים, מה טוב. לא מסכימים, תסבירו לנו למה.

מקום חמישי - סנגל 2002:

כבר במשחק הפתיחה היה אפשר להבין שמשהו טוב עומד לקרות. הנבחרת הצנועה מאפריקה, שהעפילה למונדיאל ראשון (ויחיד) בתולדותיה, ניצחה 0:1 את צרפת משער של פפה בובה דיופ ושלחה לעולם הכדורגל מסר של שמחה וריקודים על כר הדשא. נבחרת של שחקנים אלמונים, ברובם, סיימה בתיקו עם דנמרק, ובמשחק הנועל של הבתים כבר הובילה 0:3 על אורוגוואי לפני שהחלה לזלזל בדרך ל-3:3. בשמינית הגמר חזרה מפיגור מול שבדיה וניצחה 1:2 מצמד של הנרי קאמארה (כולל שער זהב), אך המסע המופלא נעצר ברבע הגמר ב-1:0 קטן לטורקיה רק אחרי שער זהב.

מקום רביעי – בולגריה 1994:

הנבחרת מהבלקן עלתה למונדיאל בארה"ב ממש ברגע האחרון, בזכות ה-2:3 של ישראל על צרפת, בשילוב עם 1:2 שלהם בפאריס משער בתוספת הזמן. המונדיאל נפתח רע עבורם, עם הפסד 3:0 לניגריה, אך 0:4 על יוון ו-0:2 מדהים על ארגנטינה שלח אותם לשמינית הגמר. אם הניצחון על מקסיקו בפנדלים עוד התקבל בהגיון, ברבע הגמר הגיע הרגע המכונן של הנבחרת: הגרמנים, אלופי העולם הגאים, עלו ל-0:1, אך סטויצקוב ולצ'קוב – אחד כוכב ואחד אלמוני עד אותם רגעים – כבשו פעמיים תוך 3 דקות (75, 78) ורשמו סנסציה בלתי נשכחת. החבורה המלהיבה נעצרה בחצי הגמר מול איטליה (2:1, צמד לבאג'יו) ואת המשחק על המקום השלישי הם לא ירצו לזכור (4:0 לשבדיה, כבר במחצית הראשונה).

מקום שלישי – דרום קוריאה 2002:

פורטוגל ופולין היו המועמדות לעלות מהבית המוקדם, אך קוריאה וארה"ב צחקו לכל התחזיות בפנים. מארחי המונדיאל, עם חוס הידינק על הקווים ניצחו את שתי האירופיות וסיימו בתיקו עם האמריקאים בדרך למקום הראשון ולמפגש עם איטליה בשמינית הגמר. נבחרות מאירופה לא היו הבעיה של המארחים, ואם הם נתקלו בהתנגדות, תמיד טוב שיש שופט בבית. האיטלקים הוליכו 0:1, אבל שוויון בדקה ה-88, אדום לא מוצדק לטוטי, ושער זהב בדקה ה-117 סגרו סיפור.

קוריאה, שספק רב אם מישהו יכול לזרוק לאוויר חמישה שחקנים מהסגל של 2002, פגשה ברבע הגמר את ספרד, ושוב הראתה שאירופה קטנה עליה. 0:0 בתום 120 דקות שלחו את השחקנים לנקודה הלבנה, חואקין החטיא והמארחים חגגו. בחצי הגמר הסיפור נגמר. באלאק נתן 0:1 לגרמנים, החזיר את הכבוד ליבשת ושלח את הקוריאנים לקרב על המקום השלישי, בו הפסידו 3:2 לטורקיה.

מקום שני - צפון קוריאה 1966:

עד 1990 זו הייתה ההפתעה הגדולה ביותר. הצפון קוריאנים הפסידו לברית המועצות במשחק הראשון, אך תיקו עם צ'ילה (1:1) וניצחון מדהים על איטליה (0:2) במשחק של להיות או לחדול עבור שתי הנבחרות, שלחו את החבורה מאסיה לשלב הבא, אז שלב רבע הגמר. אותו משחק מול פורטוגל הוא אחד המפורסמים בתולדות הגביע העולמי. 25 הדקות הראשונות היו פשוט הזויות, כשצפון קוריאה עולה ל-0:3 ומשאירה את אוזביו וחבריו בהלם מוחלט. שתי דקות לאחר מכן החל המהפך הגדול בתולדות המונדיאל. אוזביו כבש בדרך לרביעייה פרטית, חוסה אוגוסטו השלים ופורטוגל ניצחה 3:5 בלתי נשכח.

מקום ראשון – קמרון 1990:

עוד הרבה לפני שמישהו העז לחלום על נבחרת אפריקאית מוצלחת, הגיעו רוז'ה מילה וחבריו לאיטליה והשאירו את פיו של עולם הכדורגל פעור. המשחק הראשון, מול אלופת העולם ארגנטינה, היה אמור להיות טיול עבור מראדונה במקרה הטוב, והשפלה בלתי נשכחת עבור האריות. בסופו של דבר, זה הפך להפתעה מהדהדת. פרנסיס אומם ביאיק התעלם מחיסרון מספרי ובדקה ה-67 נגח את שער הניצחון, שער שזרק את פומפידו מהרכב האלביסלסטה. צמד של רוז'ה מילה סידר לקמרון 1:2 על רומניה במחזור השני והבטיח את מקומם בשלב הבא. בשמינית הגמר פגשו האפריקאים את קולומביה של היגיטה, ואחרי 90 דקות מאופסות עלו ל-0:2 בתוך הארכה, מצמד – שוב – של רוז'ה מילה, אחד מהשערים אחרי טעות נוראית של היגיטה.

רבע הגמר סידר לקמרון מפגש עם אנגליה. דייויד פלאט נתן לאנגלים יתרון, אך קונדה ואקקה עשו מהפך מהיר (62 ו-65). כשכבר היה נראה שאנחנו בדרך לעוד הפתעה בלתי נשכחת, גארי ליניקר איזן בפנדל בדקה ה-83 ושלח את הקבוצות להארכה. גם בהארכה קמרון הייתה עדיפה, אך פנדל נוסף בדקה ה-105 שלח את גארי ליניקר להשלים צמד, את האנגלים לחגוג ואת הקמרונים לבכות.

ומי נשאר מחוץ לרשימה?

טורקיה 2002:

שנתיים לפני כן הנבחרת הגיעה לרבע גמר היורו וגלאטסראיי זכתה בגביע אופ"א. זה היה הדור הכי מוכשר של הטורקים, ולמרות ההפתעה הגדולה בהגעתם עד למקום השלישי, הדרך אותה עברו לא הייתה מרשימה כמו הקוריאנים. ניצחון על סין ותיקו עם קוסטה ריקה הבטיח מקום בשמינית, ופעמיים 0:1, על יפן וסנגל, סידר כרטיס לחצי, שם ברזיל הדיחה אותם. הכדורגל היה מלהיב, אבל משחקנים כל כך מוכשרים היה ניתן לצפות לכך.

קרואטיה 1998:

בדיוק כמו טורקיה, כך גם אצל הקרואטים. אמנם המקום השלישי נתפס כהפתעה מוחלטת, אבל מנבחרת שמורכבת מסטימאץ', ביליץ', אסאנוביץ', בובאן, פרוסינצ'קי ושוקר – אפשר לצפות להגיע רחוק. למרות זאת, ה-0:3 שלהם על הגרמנים ברבע הגמר היה הפתעה גדולה ומשחק שנכנס לפנתיאון.

בלגיה 1986:

קצת כמו שבלגיה הנוכחית לא נחשבת להפתעה, כך גם בלגיה של 86' שהגיעה לחצי הגמר. אנצו שיפו ואריק גרטס נחשבו לכוכבי על, ביורו 1980 הנבחרת הזו הגיעה לגמר, אנדרלכט זכתה בתארים אירופים ושנתיים לאחר מכן מכלן חגגה תואר מחזיקות. זה היה תור הזהב של הכדורגל הבלגי, והדור של 2014 ינסה לשחזר את ההישג.