הכי רחוק שיש: הישראלי שהגיע לגמר המונדיאל

בזמן שהמוני ישראלים יצפו בגביע העולם בטלוויזיה, יש ישראלי אחד שיישב מול המסך וייזכר איך דווקא הוא הגיע הכי רחוק שאפשר. שופט העבר אברהם קליין שפט בשלושה מונדיאלים, היה שם עם הגדולים מכולם ובגמר 1982 שימש כקוון בניצחון של איטליה על גרמניה. כיום, בגיל 80, קליין מחזיר אותנו אחורה לאחד הרגעים הכי מרגשים שעברו על ישראלי באירוע הכדורגל הגדול מכולם.

• חדשות, קטעי וידאו, נבחרות, לוח המשחקים וליגת החלומות - איזור המונדיאל

פלה, ריבלינו, ז'אירזיניו, בובי מור, בובי צ'רלטון, דייגו ארמנדו מארדונה, ג'ף הרסט וגורדון בנקס היו רק חלק מהאגדות שחלקו מגרש עם קליין ונתנו לו הרבה כבוד. בכל זאת, לא בכל יום עיתון בריטי מכתיר אותך בתואר הטוב מכולם, וזה בדיוק מה שקרה לו אחרי מונדיאל 1970. 
 
"רגע לפני המונדיאל הראשון שלי הסתכלתי ימינה, שמאלה, ושרקתי לפתיחת המשחק. מאז אלוהים קבע לי את הדרך", הוא מגולל איך הפך את התחביב למקצוע אחרי מפגש עם חייט מקומי. "אמרתי לו שאני לא יודע בכלל את החוקים. הוא שאל אם אני יודע מה זו עבירה? עניתי שכן, ומאז התחלתי". 
 
במקסיקו 1970 קליין פחד לטייל בעיר. החשש היה שיגידו שהוא לא מכין את עצמו נכון למשחקים החשובים. במשך שבועיים הוא לא עזב המלון בגוודלחארה אפילו ליום אחד. לדבריו היה לו חשוב להיות מרוכז רק בכדורגל. אחרי חמישה משחקים בין-לאומיים, הכל השתנה. הוא כבר הרגיש שסומכים עליו. 
 
"למדתי את השחקנים, ראיתי מי צולל בעבירות ומי מנסה להטעות את השופטים", הוא מספר במבט לאחור. "ברגע הראשון הם לא הבינו מי זה הילד הישראלי שעומד להם במרכז המגרש. אחרי זמן קצר הם הבינו שהם חייבים לכבד את השיפוט שלי".

בשלב הבתים המוקדם במקסיקו 1970 שובץ קליין לנהל את המשחק המסקרן בין אנגליה לברזיל. הראשונים הגיעו למקסיקו כמחזיקי הגביע המכהנים, אבל ברזיל היא זו שצחקה אחרונה משער של ז'אירזיניו. אותה נבחרת הגיעה עד הגמר, אבל הישראלי שהה באותו הזמן בבית חולים מקומי.

"גורדון בנקס ואני שכבנו אחד ליד השני בבית חולים בגלל הרעלת קיבה", הוא זוכר כל פרט ופרט. "הייתי אמור לשפוט את איטליה נגד מקסיקו, עד היום אני לא יודע מה אכלתי ומה גרם לי להתאשפז. יש סברה שבקהילה היהודית שמו לי משהו באוכל כדי שלא אשפוט את מקסיקו מחשש שאם הנבחרת תפסיד במשחק שאני מנהל, יאשימו את הקהילה בגללי".

לא מעט חברי משפחתו של קליין נרצחו בשואה. והחשבון נותר פתוח גם דרך המשחק. ב-1974, שנתיים אחרי טבח הי"א במשחקי מינכן, הוא לא שובץ למונדיאל בגרמניה. "פחדו שיהודי יבוא לשפוט שם. רמזו לי שלא כדאי לי ללכת", הוא מספר.

ארבע שנים לאחר מכן קליין חזר לבמה המרכזית. "המשחק הראשון שניהלתי היה איטליה נגד ארגנטינה וזה היה ההפסד היחיד של ארגנטינה במונדיאל הזה", נזכר הישראלי. "המשחק הזה היה אחד הקשים שהיו לי כי ארגנטינה ב-1978 נשלטה על ידי החונטה הצבאית בראשות הגנרל וידלה. האווירה במדינה הייתה קשה בעיקר בזמן המונדיאל. אני זוכר שאפילו יוהאן קרויף טען שהוא החרים את המונדיאל בגלל הבלאגן הפוליטי. המשחק הבא היה בין גרמניה מערבית, שהייתה מועמדת להגיע לגמר, נגד אוסטריה. האוסטרים ניצחו 2:3 כשקרנקל הבקיע פעמיים. הגרמנים היו בהלם ונסעו הביתה אחרי המשחק הזה".

"הייתי מועמד לגמר", מזכיר קליין. "אבל ועדת השיפוט החליטה שאת שני המשחקים האחרונים ינהלו שופט איטלקי ואני. בגלל שאיטליה שיחקה על המקום השלישי והאיטלקי מן הסתם לא יכול היה לשפוט, אז הוא ניהל את הגמר ואני את המשחק של האיטלקים". שמועות שהגנרל וידלה התערב כדי למנוע מהישראלי את המקום בגמר נותרו כשהיו - רק שמועות.

את מונדיאל 1982 בספרד קליין זוכר כאילו היה אתמול. בשקיקה ובהתרגשות, מבלי לקחת נשימה, הוא מספר על המשחק הכי טוב שראה אי פעם - איטליה נגד ברזיל: "האיטלקים הגיעו למשחק אחרי שלא ניצחו אף משחק בשלב המוקדם ועלו רק ביחס שערים עדיף. זה נגמר ב-2:3 לאיטליה כשאת שלושת השערים כובש פאולו רוסי. הברזילאים היו בהלם טוטאלי. הקהל שלהם קנה 20 אלף כרטיסים למשחק הגמר כבר כי הם היו בטוחים שברזיל תעלה בקלות. אני זוכר את כל האירועים בכל רגע נתון".

"לברזיל היו סופרסטארים כמו סוקראטס וזיקו. בדקה ה-92 אני זוכר שננגח כדור לשער של דינו זוף והשוער האיטלקי קלט את הכדור כשחצי מהיקפו נמצא מעבר לקו. אז לא היה עין הנץ כמו שיש היום ושחקני ברזיל שהיו ברחבה הרימו את הידיים מרוב שמחה. הקהל שאג", הוא מספר בקול מהדהד. "שתבין, אם היה 3:3, בגלל יחס שערים ברזיל הייתה עולה. אני עמדתי ליד הקורה כי היה לי כושר גופני טוב. בסופו של יום, הברזילאים ראו לבד שהכדור לא חדר פנימה. סוקראטס היה הראשון שהבין".

הוא דיבר איתך?

"סוקרטס בא אליי בסיום לחדר ההלבשה, כי היה נהוג שהקפטן לוקח את כרטיסי השחקנים. הוא לחץ לי את היד ובכה, לא היה מסוגל להוציא מילה מהפה".

לא באו בטענות?

"היחידי שבא אליי בטענות היה אנטוניוני מאיטליה, כי במצב של 2:3 הוא הבקיע שער, אבל הקוון מהונג קונג סימן לנבדל. היה לי ספק אם הקוון צודק, אבל הוא עמד בעמדה טובה ממני. זה מן נבדל שאתה יכול לאשר או לא. אנטוניוני בא בטענות עם ידיים שלא היה נבדל ואני עשיתי לו תנועת ידיים שאין שער ואז הוא התרחק. זה היה משחק מרתק ושער נפל אחרי שער, פשוט היה מדהים".

בגמר 1982 קליין שימש כקוון. לדבריו, כבר מתחילת הטורניר היה לו ברור שלא ישפוט את הגמר. "עזרתי מאוד לשופט באותו משחק בין איטליה לגרמניה. האיטלקים ניצחו בצדק והיה לי לעונג להיות שם".

מה היה בו באברהם קליין שהגיע עד לרמות הכי גבוהות? הוא מסרב לומר. לאחרים ברור. "הוא היה תותח. אישיות. אינטליגנט. על המגרש שחקנים נתנו לו כבוד. לא דיברו איתו. ידעו שהוא שורק את השריקה נכונה לא היו מתווכחים איתו", מסביר יו"ר איגוד השופטים לשעבר צביקה רוזן, שאפילו זכה לקבל מקליין אדום כשחקן.

שופט העבר יצחק בן יצחק מוסיף: "היו שני שופטים שניהלו משחקים במונדיאל, אברהם קליין, שיזכה לחיים ארוכים, ומנחם אשכנזי ז"ל. אני מוריד בפניו את הכובע, הוא הגיע בזכות השיפוט האלגנטי שלו. הוא הבין מה שמבקשים משופט כדורגל טרם זמנו. אם חשבנו שאנחנו הכי חשובים ואנחנו ההצגה, הוא שם את האצבע על נקודות של יחסי אנוש, שיפוט אלגנטי ושקט. הוא לא בא לגנוב את ההצגה. במגרש הוא הוכיח את עצמו בכל שלושת המונדיאלים שלקח בהם חלק. ייקח לנו עוד הרבה זמן שנשלח עוד שופט ישראלי למונדיאל".   

כשקליין נשאל מה הייתה החוויה הכי גדולה מבחינתו, הוא משיב בבטחון: "החוויה הכי גדולה שלי הייתה לפגוש את פלה במשחק הראשון מול אנגליה, כשהוא נפל בתוך הרחבה ודרש ממני פנדל שלא היה. אמרתי לו 'קום' והגשתי לו את היד. ואז הוא אמר לי שאני צודק. מאותו יום הפכנו להיות חברים ואחרי זה אפילו שפטתי אותו בקוסמוס בארצות הברית, שם גם ניהלתי משחקים של בקנבאואר וקרויף. אני זוכר שב-1995 היה משחק בין ותיקי ברזיל לוותיקי הונגריה. אני הוזמנתי ופלה ביקש ממני להתלוות אליו כדי לתרגם לו מהונגרית לאנגלית. היינו ביחד שבוע שלם".

מי לדעתך חמשת הגדולים ביותר?

"פלה ראשון, מעל כולם. מראדונה, אותו שפטתי ב-1979, הוא השני. בקנבאואר שלישי, קרויף רביעי ואת החמישי תבחר אתה - פלאטיני או אוזביו".

איזו נבחרת הייתה הכי גדולה?

"ברזיל 1970, לא היה דבר כזה ולא יהיה דבר כזה. פלה, ז'אירזיניו, קרלוס אלברטו, טוסטאו, ריבלינו, פליקס, כולם שיחקו כקבוצה אחת. הם יכולים היו לנצח כמה שרצו ולהבקיע מתי שרצו".
 
לסיום, למה היום לא רואים שופטים ישראלים במונדיאל?

"ב-1970 הייתה את הנבחרת הטובה ביותר של השופטים ולראייה אף שחקן לא הורחק במונדיאל הזה. השחקנים כיבדו את השופטים ולא זלזלו בהם. למה היום לא נגיע לזה? זה נושא רגיש. עדיף שלא אני אדבר על הנושא הזה. אנשים מבחוץ לא יכולים לדבר על אנשים עובדים היום באיגוד השופטים".